חזרה למאמרים

סנטר כפול: שאיבת שומן, הזרקה להמסת שומן או אנדוליפט, מה מתאים למי

"סנטר כפול" הוא כינוי למלאות מתחת לסנטר, שמטשטשת את הזווית בין הסנטר לצוואר. מי שמחפשים פתרון נתקלים בדרך כלל בשלוש אפשרויות: שאיבת שומן, הזרקה להמסת שומן ואנדוליפט. לסנטר כפול יש כמה גורמים, וכל אפשרות מטפלת רק בחלק מהם. המאמר משווה ביניהן ואינו ממליץ על אחת מהן: ההחלטה מתקבלת עם רופא בעל רישיון, אחרי בדיקה.

לא כל סנטר כפול הוא שומן

כמה מצבים נראים דומים מבחוץ, ולעיתים מופיעים יחד:

• שומן מתחת לעור, מעל שריר הצוואר. זה השומן שאפשר לתפוס בין האצבעות, ובו מטפלות שלוש האפשרויות. גם כמותו משנה: אנדוליפט נבדק בעיקר במצבור קל עד בינוני, התרופה להזרקה נבדקה במלאות בינונית עד ניכרת, וכשהשומן רב נשקלת בדרך כלל שאיבה.
• עור רפוי או עודף עור. שאיבה והזרקה אינן מותחות עור, והפחתת השומן אף עלולה להבליט את הרפיון. אנדוליפט נועד לעודד גם התכווצות מסוימת של העור, אבל נבדק בעיקר ברפיון קל עד בינוני. כשהרפיון ניכר נשקלת מתיחת צוואר.
• רצועות בולטות של שריר הצוואר. אחרי הפחתת השומן הן עלולות להיראות יותר.
• סנטר קטן או נסוג. כשהסנטר אינו בולט מספיק, הרקמות הרכות שמתחתיו נדחסות ונראות מלאות יותר. הפחתת שומן לבדה עלולה לתת תוצאה חלקית, ולעיתים נשקלת הגדלת סנטר עם שתל.
• מבנים עמוקים בצוואר: שומן שמתחת לשריר, בלוטות רוק בולטות מתחת ללסת, או עצם הלשון (עצם קטנה בקדמת הצוואר) כשהיא ממוקמת נמוך. שלוש האפשרויות פועלות מעל השריר ואינן מטפלות בהם.

מלאות מתחת לסנטר יכולה לנבוע גם מבלוטת תריס או מבלוטות לימפה מוגדלות. לכן הצעד הראשון הוא בדיקה אצל רופא, שמבחין בין המצבים.

שלוש האפשרויות, זו מול זו

המספרים שבהמשך לקוחים ממחקרים מסוגים שונים, ואי אפשר להשוות ביניהם ישירות.

שאיבת שומן בסנטר

• מה עושים: שאיבת שומן בסנטר היא ניתוח קטן: צינורית דקה שואבת את השומן דרך חתכים של מילימטרים ספורים.
• כמה מפגשים: פעולה אחת.
• הרדמה: מקומית, מקומית עם טשטוש או כללית, ללא אשפוז.
• החלמה: רוב המטופלים חוזרים לשגרה בתוך שבוע עד שבועיים, ולמאמץ גופני בהדרגה, במשך כמה שבועות. נפיחות, שטפי דם וירידה בתחושה צפויים אצל רובם: שטפי הדם נספגים לרוב בתוך שבועיים עד ארבעה שבועות, רוב הנפיחות יורדת בתוך ארבעה עד שישה, והתחושה חוזרת בהדרגה, לעיתים רק בתוך כשנה.
• התוצאה: קרובה לסופית אחרי כשלושה חודשים. לפי האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית (ASPS) היא נשמרת כל עוד המשקל יציב. יש מטופלים שהתוצאה אצלם אינה משביעת רצון, ולעיתים נדרש ניתוח מתקן.
• למי לא מתאים: לא מבצעים אותה בהיריון, במחלת לב קשה או בהפרעת קרישה קשה. נדרשת זהירות בסוכרת, ביתר לחץ דם לא מאוזן, בנטילת תרופות שמגבירות דימום ובהשמנה משמעותית. מקובל לדרוש הפסקת עישון.
• מה עלול להשתבש: הצטברות נוזל מתחת לעור, אי-אחידות בפני השטח, הצטברות דם (המטומה), שבצוואר עלולה להפוך למצב חירום, זיהום, צלקת בולטת וסיכוני הרדמה. פגיעה בעצב שמניע את השפה התחתונה, שלרוב חולפת בתוך ימים עד כשלושה חודשים, נרשמה אצל חמישה מטופלים בסדרה של כאלף שאיבות בצוואר בהרדמה מקומית.
• חשוב לדעת: שאלו איזו הרדמה מתוכננת והיכן מתבצע הניתוח.

המסת שומן בסנטר בזריקה

• מה עושים: בהזרקת ליפוליזיס לסנטר מוזרק לשומן חומר שהורס תאי שומן. בארצות הברית רשומה לשימוש הזה, למבוגרים, חומצה דאוקסיכולית (deoxycholic acid).
• כמה מפגשים: לפי העלון האמריקאי עד שישה, במרווח של חודש לפחות. במחקרי הרישום קיבלו יותר ממחצית המשתתפים את כל השישה.
• הרדמה: קירור או הרדמה מקומית, לפי הצורך.
• החלמה: אחרי כל מפגש שכיחים נפיחות, שטפי דם, כאב, חוסר תחושה והתקשות באזור. במחקרים שבעלון הנפיחות נמשכה יותר מחודש אצל כאחד מכל חמישה מטופלים, וחוסר התחושה אצל כארבעה מכל עשרה. לפי ASPS אין צורך בהפסקת שגרה, אבל בזמן הנפיחות, שלדבריו נמשכת ארבעה עד שישה שבועות, האזור יכול להיראות מלא יותר מלפני הטיפול.
• התוצאה: מתפתחת בהדרגה, לרוב רק אחרי שניים עד ארבעה מפגשים. לפי ASPS היא נשמרת כל עוד המשקל יציב. גם אחרי סדרה מלאה יש מטופלים שאצלם השינוי קטן או לא ניכר.
• למי לא מתאים: לפי העלון אין להזריק כשיש זיהום באזור, ויש להימנע מהתרופה כשיש או היה קושי בבליעה. נדרשת זהירות בהפרעות קרישה, בנטילת תרופות לדילול דם ואחרי ניתוח או טיפול אסתטי קודם באזור. היא אינה מומלצת מתחת לגיל 18. בטיחותה בהיריון ובהנקה אינה ידועה, ולפי ASPS אין להזריק אותה אז.
• מה עלול להשתבש: גושים באזור ההזרקה היו שכיחים במחקרים, ונרשם בהם גם קושי זמני בבליעה. פגיעה בעצב שמניע את השפה התחתונה נרשמה בהם אצל כאחד מכל 25 מטופלים: היא התבטאה בחיוך לא סימטרי וחלפה בלי טיפול, לעיתים רק אחרי חודשים. אחרי שהתרופה יצאה לשוק דווחו גם כיב, נמק או צלקת בעור, נשירת שיער באזור, גושים שאינם חולפים, זיהום, תגובות אלרגיות ופגיעה בכלי דם.
• חשוב לדעת: הנתונים כאן מתייחסים לתרופה הרשומה בארצות הברית, ושם היא רשומה לאזור שמתחת לסנטר בלבד. התכשיר שמוזרק בישראל עשוי להיות תכשיר אחר, והנתונים אינם חלים עליו בהכרח. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם אזהרה מפני הזרקות להמסת שומן בתכשירים שלא אישר, אחרי דיווחים על צלקות קבועות, זיהומים קשים, עיוותים בעור וגושים כואבים. שאלו את הרופא איזה תכשיר בדיוק יוזרק לכם, אם הוא רשום במשרד הבריאות בישראל, ולאיזה שימוש.

אנדוליפט

• מה עושים: באנדוליפט מוחדר מתחת לעור, דרך נקב זעיר, סיב לייזר דק. החום מפרק חלק מתאי השומן ומעודד התכווצות מסוימת של העור.
• כמה מפגשים: בדרך כלל טיפול אחד.
• הרדמה: לרוב מקומית, בלי חתכים.
• החלמה: לפי הדיווחים שפורסמו, נפיחות ואדמומיות חולפות בתוך כמה ימים עד כשבוע ושטפי דם קטנים בתוך שבוע עד שבועיים, ותוארו גם שטפי דם שנמשכו כחודש. שכיחים גם שינויי תחושה זמניים. ההחלמה מתוארת כקצרה, ועל מועד החזרה לשגרה ולמאמץ גופני מחליט הרופא.
• התוצאה: מתפתחת בהדרגה, במשך שבועות עד כמה חודשים. יש מטופלים שאצלם השיפור קטן או לא ניכר. כמה זמן היא נשמרת עדיין לא ידוע, כי המעקב במחקרים נמשך עד חצי שנה.
• למי לא מתאים: בין היתר בהיריון ובהנקה, כשיש זיהום באזור, בהפרעות קרישה או בנטילת תרופות לדילול דם, במחלה ממארת פעילה, בסוכרת או ביתר לחץ דם לא מאוזנים, בעישון כבד ובמצבים אחרים שפוגעים בריפוי.
• מה עלול להשתבש: כוויה בעור שעלולה להשאיר צלקת, וכן זיהום, המטומה, גושים ואי-אחידות בפני השטח. פגיעה בעצב שמניע את השפה התחתונה, שלרוב חולפת, נרשמה אצל שניים מתוך 26 מטופלים במחקר אחד, וחלפה בתוך שישה עד עשרה שבועות.
• חשוב לדעת: המחקרים על הטיפול קטנים, ורובם בלי קבוצת השוואה, ולכן הידע על התוצאות ועל שיעור הסיבוכים מוגבל. שאלו באיזה מכשיר משתמשים, ואם הרישום שלו באגף אמ"ר של משרד הבריאות בתוקף.

אחרי כל אחד מהטיפולים יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון אם מופיעים קושי בנשימה או בבליעה, נפיחות שגדלה במהירות, חום, אודם מתפשט, פצע או שלפוחית בעור, או שינוי בחיוך ובתנועת השפה.

האם זה כדאי? מה שוקלים לפני שמחליטים

אין לשאלה הזו תשובה אחת. כדאי לשקול גם:

• הציפיות: התוצאה שונה מאדם לאדם ואי אפשר להבטיח אותה. שינויים במשקל והזדקנות העור ממשיכים להשפיע.
• ניתוח בעתיד: מנתח שסקר 180 ניתוחי מתיחת צוואר שביצע, בלי קבוצת השוואה, תיאר הצטלקות שהקשתה על הניתוח אחרי טיפולים קודמים באזור: בעיקר אחרי הזרקות להמסת שומן וטיפולים מבוססי חום, ובמידה פחותה אחרי שאיבת שומן.
• העלות: בסדרת מפגשים כדאי להשוות את עלות התהליך כולו.

גם ההחלטה לא לטפל היא אפשרות.

שאלות שכדאי לשאול בפגישת הייעוץ

• מה גורם לסנטר הכפול אצלי: שומן, עור רפוי, מבנה הסנטר או שילוב שלהם?
• מה הטיפול המוצע ישנה, ומה הוא לא ישנה?
• מה הסיכונים במצב הרפואי שלי ועם התרופות שאני נוטל או נוטלת?
• מה הניסיון שלך בטיפול הזה, ומה עושים אם מופיע סיבוך או אם התוצאה חלקית?

ספרו לרופא על כל התרופות והתוספים שאתם נוטלים ועל טיפולים קודמים באזור, ואל תפסיקו תרופה בלי אישורו. שאיבת שומן והזרקות מבצע רופא בלבד, וגם באנדוליפט חשוב לוודא שהמטפל הוא רופא בעל רישיון בתוקף. אפשר לבדוק זאת במאגר הרישיונות של משרד הבריאות.

שאלות נפוצות

אפשר לעשות שאיבת שומן מהסנטר ללא ניתוח?

לא. שאיבת שומן היא תמיד ניתוח. מה שמוצע כ"שאיבה ללא ניתוח" הוא טיפולים אחרים להפחתת שומן, כמו הזרקה או אנדוליפט, וגם להם יש סיכונים.

שאיבת שומן לסנטר כפול מתאימה לכל אחד?

לא. היא מתאימה בעיקר למבוגרים בריאים במשקל יציב, עם מצבור שומן מקומי מתחת לסנטר ועור גמיש שמסוגל להתכווץ.

המסת שומן בסנטר או שאיבה: מה עדיף, זריקה, אנדוליפט או ניתוח?

אין אפשרות אחת שעדיפה לכולם. הבחירה תלויה בגורם לסנטר הכפול, בכמות השומן, באיכות העור, במצב הרפואי ובנכונות לעבור ניתוח או סדרת מפגשים, ומתקבלת עם רופא בעל רישיון, אחרי בדיקה.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ אישי עם רופא בעל רישיון, שיקבע אם הטיפול מתאים לכם.